מתכון ייחודי מתוך "איגרת הקצרת", איגרת רפואית שכתב הרמב"ם לשליט שסבל מאסתמה. התוצאה אינה ממרח, אלא ויניגרט חרדל קדום המכונה "חלב חרדל".
השרייה: משרים את זרעי החרדל במים חמים למשך לילה שלם.
כתישה ראשונית: מסננים את המים ומעבירים את הזרעים למכתש ועלי מאבן. מוסיפים חומץ חזק ומניחים מעל צמר גפן כדי למנוע מהזרעים לעוף החוצה. כותשים היטב עד שהתערובת מתחילה להצהיב. זו עבודה קשה!
הוספת שמן: ממשיכים לכתוש ותוך כדי מוסיפים שמן זית לאט לאט. השמן מדלל את התערובת ומאפשר טחינה טובה יותר.
הכנת השקדים: במקביל, טוחנים שקדים עד לקבלת מרקם של "מוח עצם" (מיח עצם), ומוסיפים להם חומץ בן יין.
איחוד: מערבבים את תערובת החרדל והשמן עם תערובת השקדים והחומץ עד לקבלת מרקם דמוי ממרח.
סינון וסחיטה: מעבירים את כל התערובת לבד נפה וסוחטים בחוזקה כדי להוציא את הנוזל. הנוזל הזה הוא "חלב החרדל" – הרוטב המוכן.
הגשה: מגישים את הרוטב, שהוא למעשה ויניגרט עתיק, וניתן להוסיף מעט שמן זית מעל.
אל תזרקו את המוצקים שנשארו בבד! אפשר להשתמש בהם כממרח חרדל חריף ועוצמתי יותר.